אגרת ראש הישיבה

פרשת וארא

בפרשתנו פרשת וארא מובא הפסוק :"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה".

 

רש”י במקום מפרש שהכתוב בא לומר, שבנזקי מכת הברד היה הבדל בין סוגי הגידולים: הפשתה והשעורה, מאחר שכבר הספיקו לצמוח ונעשה הגבעול שלהם קשה וחזק, לכן נשברו במכת הברד עייין ברש"י שמסביר “אביב” ו”גבעול” הם תיאורים לצמיחה מוקדמת, ו”נוכתה” הוא מלשון שבר ; ואילו החיטה והכוסמת, מאחר שצומחים מאוחר (“אפילות” – מאוחרות), הגבעול שלהם היה עדיין רך, ולכן לא נשברו.

 

פסוק זה אינו בא סתם לתאר מה היה עם כל סוג גידול, אלא בא ללמדנו מוסר השכל.

 

לפעמים הדרך לשרוד אינה להראות חוזק ועקשנות, אלא דווקא להנמיך קומה ולגלות גמישות ורכות. ולכן נכתב פסוק זה בהמשך לפסוק הקודם; שהרי בפסוק הקודם, מוכיח משה את פרעה על עקשותם : "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים”, וכדוגמה לכך מובא מוסר ההשכל של השעורה והחיטה, המלמד שעקשות וחוזק עלולים להביא דווקא לשבירה ולא לכניעה של הצד השני .

 

לפעמים אנו נמצאים במצבים מול הבנים שלנו בו נדרשים אנו לעמוד על שלנו כחומה בצורה אך חשוב לדעת גם להתכופף בשלבים מסויימים אם רוצים לא לשבור את הילד ולנצח בטווח היותר ארוך חשוב שימת הלב לצורה בה אנו מדברים את הילדים וזה למדנו מדברי הפסוק.