פרשת אחרי מות

בס"ד                                                                                                                    ‏יום חמישי כ"ד ניסן תשפ"ד

הורים ותלמידים יקרים !

שלום רב,

השבת נקרא פרשת אחרי מות ובה מובא הפסוק : "בזאת יבוא אהרן אל הקודש"

על המלים “בזאת יבוא אהרן אל הקודש”, נאמר במדרש רבה : “בזאת – בזכות השבת”.

כלומר, אם הכהן מקיים את מצוות השבת, זכות זו תסייע לו להיכנס לקודש הקודשים. המדרש מתבסס על כך שהמילה “זאת” מופיעה בכתובים גם ביחס לשבת  וגם כאן בפרשה ביחס לכניסה לקודש הקודשים .

 ועל סמך זה אומר המדרש, שהכניסה לקודש הקודשים היא “בזכות השבת” (ועוד מציין המדרש מספר מצוות ועניינים נוספים שנאמר בהם “זאת”, וגם על מצוות אלה אומר המדרש שבזכותן רשאי הכהן להיכנס לקודש הקודשים)

והדברים לכאורה תמוהים ודורשים הסבר, מה כוונת המדרש, ומה עניין השבת לעניין כניסת הכהן הגדול אל קודש הקודשים?

הרב זוין, בספרו לתורה ולמועדים, מבאר שהשבת, עניינה הוא להמשיך קדושה לימי החול הבאים אחריה. ובהתאם לכך, מטרת האדם בשבת איננה אך ורק לנהוג בקדושה ביום השבת עצמו, אלא גם לשאוב ממנה קדושה והתעלות לימי החול שלאחר השבת. וקדושה זו שהאדם נוהג בימי החול בעקבות השבת, היא במובנים רבים נחשבת אף יותר ממה שהוא נוהג בקדושה בשבת עצמה; כי בשבת עצמה, כשהאדם מנותק מחיי המעשה, אין זו רבותא גדולה כל כך להיות בקדושה, כמו להצליח ולשלב את הקדושה גם בחיי החולין והמעשה.

והוא הדין גם אצל אהרן הכהן בקודש הקודשים: משימתו הייתה לא רק להיות בקדושה בקדש הקדשים עצמו, אלא לקחת קדושה זו ולהמשיך אותה גם לאחר מכן, כשהוא יוצא מקדש הקדשים וחוזר לחיי המעשה.

נמצא, שיש השוואה בין קדושת המקום (בית המקדש, קודש הקודשים) לבין קדושת הזמן (קדושת השבת): בשתיהן, נכנס האדם אל הקדושה ושואב ממנה גם לאחר יציאתו, וזו מטרתן ותכליתן של שתי קדושות אלה.

וזו, אם כן, כוונת המדרש – “בזכות השבת”: אם הכהן הגדול מקיים בכל השנה את מצוות השבת כפי שצריך לקיים אותה (לא לעצור את הקדושה בשבת עצמה אלא לשאוב ממנה לימי החול), ישמש אותו עיקרון זה גם בכניסה לקודש הקודשים, כמבואר.