פרשת וישלח

הורים ותלמידים יקרים !

שלום רב,

השבת פרשת וישלח מספרת על יעקב, השב לארץ כנען בציוויו של א-לוקים, לאחר גלות ארוכה . יעקב עומד לפגוש את עשיו אחיו, בניסיון להגיע לפיוס עם עשיו, שולח יעקב מנחה אשר הגיעה אל עשיו עוד לפני שנפגשו . המתנות ששלח יעקב הצליחו במשימתן, וכאשר סוף סוף פוגש את עשיו,

מפציר בו עשיו לקחת חזרה את מתנותיו: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ.

יעקב לעומתו מפציר בו לקבל את המתנות הללו, ופונה אליו במילים הבאות: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי …. קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח.

ישנו הבדל קטן בין הניסוח בו משתמש עשיו לתאר את נכסיו המרובים, לבין הניסוח בו משתמש יעקב; עשיו משתמש במילים: “יש לי רב”, ואילו יעקב אומר: “יש לי כל”.

"כלי יקר" מפרש שכשנעמיק בביטוי של עשיו “יש לי רב”, נגלה כי הוא מבטא חסר. עשיו, שהיה הונו גדול מאוד, אינו מרגיש שיש לו את כל צרכיו, אלא שיש לו הרבה מצרכיו. יעקב לעומתו, רואה בהונו את סיפוק מלוא-צרכיו, ולא חסר לו עוד כלום.

אנו חייבים להרגיש את הרגשתו של יעקב אבנו ולהתייחס לכל הסובב אותנו ובעיקר לנכסינו כאילו מתנת אלו-קים היא . צריכים אנו לבקש מהקב"ה שיעזור לנו לחיות את חיינו מתוך גישה של “יש לי כל”, ובכך למצוא אושר של ממש.זה מה שיגרום לנו להיות רגועים יותר ופנויים יותר בעבודת ה כל יום ויום ולא לרדוף אחר מה שהעיניים שלנו רואות אצל הסובבים אותנו .